<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ברכת הודאה</h1>
<h2>דף ד:</h2>
ולפי (שתפילה) [שתהילה] לדוד הוא דבר גדול תקינו לה רבנן למימריה תלתא זימני. בשחרית בפסוקי דזמרה. ובסדר קדושה, ובמנחה. שאם לא כוון דעתו בראשונה יכוין בשניה או בשלישית.
<h2>דף ו:</h2>
וכל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו. וכל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלים תחתיו (ז':). והמתפלל בבית הכנסת מקריב מנחה טהורה. וכל מי שאינו נכנס לבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לעולם הבא.
<h2>דף מ:</h2>
וכל ברכות דאמור רבנן בפרק הרואה צריכות הזכרה ומלכות שכל ברכה שאין בה הזכרה ומלכות אינה ברכה.
<h2>דף מז:</h2>
ומיבעי ליה לאיזדהורי לאקדומי שימנה מעשרה ראשונים.
<h2>דף נד.</h2>
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים (לישראל) לאבותינו במקום הזה: ואניסא דרבים כולי עלמא צריכי לברוכי, אניסא דיחיד הוא ובריה ובר בריה צריכי לברוכי, כולי עלמא לא צריכי לברוכי: ת"ר הרואה מעברות הים ומעברות הירדן וכו'.
מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה: והצועק על מה שעבר וכו' [הרי זו תפלת שוא]. הנכנס לכרך מתפלל וכו': חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה לקבל עליו מאהבה שנאמר חסד ומשפט אשירה בין חסד בין משפט אשירה: גרסי' בירושלמי בברכות (פ"ט ה"ה) א"ר יודן בן פלילה והוא שאיוב אמר ערום יצאתי מבטן אמי, כשנותן במדת רחמים [הוא] נותן וכשלוקח במדת רחמים [הוא] לוקח. ולא עוד אלא כשנותן אינו נמלך בבריה וכשלוקח נמלך בבית דינו. אמר ר' אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו בנין אב שלהם וה' דבר עליך רעה: עשה מאהבה עשה מיראה. עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא בועט. פי' יראה כאיוב, פי' אהבה כאברהם. אברהם עשה יצר רע טוב [דכת'] ומצאת את לבבו נאמן לפניך, אמר ר' אחא והפסיד, לא וכרות עמו הברית, אבל דוד לא היה יכול לעמד בו והרגו בלבו מה טעם לבי חלל בקרבי.
<h2>דף נד:</h2>
ואמר רב יהודה אמר רב ארבעה צריכין להודות יורדי הים והולכי מדברות ומי שחלה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורין ויצא. ואמר אביי וצריך לאודויי [באפי] בי עשרה ותרי מיניהו רבנן שנאמר וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים [יהללהו]. מאי מברך אמר רב יהודה (ברבי) [אמר רב] ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב.
<h2>דף נז:</h2>
ואמר רב המנונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות וכו'.
<h2>דף נח.</h2>
ואמר רב המנונא הרואה אכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים. אכלוסי אומות העולם אומר בושה אמכם מאוד חפרה יולדתכם. ואמר עולא אין אכלוסה פחותה מששים רבוא: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו [ליריאיו. חכמי אומות העולם אומר ברוך שחלק מחכמתו] לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו. מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם: ואמר רבי יהושע בן לוי הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר [ברוך] שהחיינו, ולאחר שנים עשר חדש אומר ברוך מחיה המתים: הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה. בחורבנן אומר ברוך דיין האמת. הרואה בתי אומות העולם בישובן אומר בית גאים יסח ה'. בחורבנן [אומר] אל נקמות ה' אל נקמות הופיע: הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין ודן אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין ויודע מספר כולכם ועתיד להקימכם לחיי העולם הבא ברוך מחיה המתים. קברי אומות העולם אומר בושה אמכם וגו': הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלבקן ואת הננס ופתי ראש ודרניקוס אומר ברוך משנה הבריות. הרואה את החגר ואת הסומא ואת הקטע ומוכי שחין והבוהקנין אומר ברוך דיין האמת. ואם ממעי אמן הן [אומר] ברוך משנה הבריות. הרואה פיל וקוף וקיפוף אומר ברוך משנה הבריות. הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו.
<h2>דף נט.</h2>
על הזיקין ועל הזיעות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו מלא עולם. זיקין כוכבא דשביט: הרוחות אמר אביי זעפא: הרואה קשת אומר ברוך, זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו: על ההרים ועל הגבעות וכו' אטו כל הני דאמרינן לאו מעשה בראשית והכתיב יוצר הרים ובורא רוח וכת' ברקים למטר עשה. ואמר רבא התם איכא תרתי מברך או הא או הא. הכא חדא עושה בראשית בלחוד: על הברקים ירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב) אם בטורדין הן פעם אחת ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם. וחיליה מן הדא הנכנס ויושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא פעם אחת, אבל אם היה נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם.
אמר ר' יהושע בן לוי הרואה רקיע בטהרה אומר ברוך עושה [מעשה] בראשית. אימת אמר אביי כי אתא עיבא ואתי מיטרא בליליא ואתי איסטינא ומגלי ליה. ופליגא דרפרם דאמר מיום שחרב בית המקדש לא נראו שמים בטהרה שנאמר אלביש שמים קדרות. והא דרפרם לא בריר לן אי אכולא מילתא דברכה פליג או אנראה שמים [בטהרה] בלחוד [פליג].
<h2>דף נט:</h2>
תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה ולבנה בטהרתה כוכבים במשמרותם ומזלות בעתם אומר ברוך עושה בראשית.
מתני' אימתי בזמן שהוא רואהו לפרקים, ופרקים עד כמה אמר רמי בר אבא אמר ר' יצחק עד ל' יום.
על הגשמים ועל בשורות טובות אומר [ברוך] הטוב והמטיב, והני מילי דאית ליה ארעא לדידיה ואית ליה שותפותא בהדיה, אבל ליכא שותפותא בהדיה מברך שהחיינו כדתניא קצרו של דבר על שלו מברך שהחיינו, על שלו ושל חבירו מברך הטוב והמטיב. ואי לית ליה ארעא מברך מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו וכו' עד בא"י אל ההודאות: ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת. אמרו לו מת אביו ויורשו אי איכא אחי דקא ירתי בהדיה בתחלה מברך דיין האמת ולבסוף הטוב והמטיב.
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו [כיוצא בהן], בין קנה כיוצא בהן בין לא קנה כיוצא בהן בכלהו מברך שהחיינו דהלכה כר' יוחנן. ואומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כדאיתא בעירובין (מ':). ומאי דאמרינן התם דכי אמרינן זמן אקרא חדתא רשות הוא, לאו רשות הוא לגמריה דאי חזי ליה ודאי מבריך עליה, אלא רשות הוא דאי בעי חזי ליה ואי בעי לא חזי ליה, ולאפוקי מחובה דלא בעי מיהדר עלויה, ואינה חובה כזמן דראש השנה ויום הכפורים ושאר המועדות.
<h2>דף ס.</h2>
ת"ר (ב"מ מ"ב.) ההולך למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואחר כך ברך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' את הברכה באסמיך.
<h2>דף סא.</h2>
אמר רב נחמן ואמרי לה במתניתא אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא [אחורי] בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין וכו'.
<h2>דף סא:</h2>
והנפנה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום. והלכה כר' עקיבא דאמר אפילו בחוצה לארץ אסור. ולא יפרע עד שישב (ס"ב.). ואין מקנחין בימין אלא בשמאל. ואיזהו צנוע זה הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום. ואחורי הגדר נפנין לאלתר. ובבקעה כל זמן שאין חבירו רואה את פירועו: ועמוד החוזר מביא [את האדם] לידי [הדרוקן]. וסילון החוזר מביא לידי ירקון.
